96% מביעים שביעות רצון מתוצאות הניתוח כבר בשבועות הראשונים ומציינים כי במקרה הצורך לא יהססו לעבור הליך ניתוחי זה גם במפרק אחר
מאת: ד"ר ואדים בנקוביץ
מנהל יחידת השתלת מפרקים במרכז הרפואי סורוקה
ומייסד מרכז יונתן – המרכז הישראלי לבריאות המפרק והגב
מחלות שריר שלד (Musculoskeletal Disorders) בכלל ומחלות הפוגעות במפרקים בפרט, מהוות נטל כבד על תפקודו של המטופל ואיכות חייו; על איכות חיי משפחתו; על סביבתו הקרובה וכן נטל כלכלי על מערכת הבריאות – יותר בדיקות; אשפוזים וטיפולים וכן נטל על המשק – אובדן ימי עבודה ופרישה מוקדמת ממעגל העבודה.
דר בנקוביץ בסרטון הסבר על ניתוח החלפת מפרקים:
מבין המחלות הפוגעות במפרקים נמנות: דלקת מפרקים ניוונית (אוסטאוארתריטיס); נמק העצם (AVN) הנגרם כתוצאה מהפרעה באספקת הדם לעצם; דלקת מפרקים שיגרונית (ארתריטיס ראומטית) המתבטאת בדלקת מפושטת אשר גורמת לכאבים ונפיחות ויוצרת עיוות של צורת המפרק; פציעות ספורט; טראומה; אוסטאופורוזיס ומחלת השיגדון (גאוט) המתבטאת בכאבים עזים במפרקים וגם בפגיעה במנח התקין של המפרק.
דר בנקוביץ מוביל את שיא הקדמה עם ניתוח ראשון מסוגו בארץ:
מבין המחלות הללו, המחלה השכיחה היא אוסטאוארתריטיס, המתבטאת באיבוד של סחוס באזור המפרק וכתוצאה מכך סובל החולה מכאבים חזקים אשר פוגעים ביכולתו להניע את המפרק הפגוע. המפרקים העיקריים הנפגעים מהמחלה הם מפרק הירך ומפרק הברך והברכיים נחשבות למקור כאבים השכיח ביותר בגיל המבוגר. היות שמפרקי הברך והירך נמצאים תחת עומס של תנועה ושל משקל, נשחקים מאד הסחוסים וכתוצאה מכך חלה ירידה בתנועה, וכפועל יוצא הפחתה במרחקי ההליכה ובקצב ההליכה ובאופן כללי פגיעה באיכות החיים.
גורמי הסיכון לשחיקת מפרקים הם: גיל; השמנת יתר; פציעות ספורט וחבלות; היסטוריה משפחתית וכן מחלת האוסטאופורוזיס המתבטאת בירידה במסת העצם ובסיכון מוגבר לשברים, כדוגמת שברי צוואר ירך.
על פי ארגון הבריאות העולמי, אוסטאוארתריטיס מהווה את אחד מהגורמים השכיחים ביותר לנכות בקרב אנשים מבוגרים, ועם העלייה בתוחלת החיים, שיעור הסובלים מהבעיה ילך ויגדל, כאשר הצפי הוא כי בשנת 2020 אוסטאוארתריטיס תהיה הסיבה הרביעית בשכיחותה לנכות.
בצילומי רנטגן, ניתן לזהות סימנים של אוסטאוארתריטיס בדרגות שונות בכ- 90% מהאוכלוסייה מעל גיל 60. כמו כן ההערכות הן כי בין 10%-18% מהמבוגרים בקבוצת אוכלוסייה זו סובלים מאוסטאוארתריטיס עם ביטויים קליניים משמעותיים, בדרגה המלווה בכאבים ובחוסר תפקוד וכמובן בפגיעה באיכות החיים, כאשר השכיחות גבוהה יותר בקרב נשים – כ- 18% לעומת 9.6% מהגברים.
נתון מדאיג נוסף, אותו מציג ארגון הבריאות העולמי הוא כי בכל זמן נתון, כ- 30% מהאוכלוסייה הכללית בארה"ב, סובלים מכאבים, נפיחות וקושי בתנועה, שמקורם במפרקים פגועים.
מחקרים הוכיחו כי שחיקת מפרקים והבעיות הנלוות לה, גורמת לירידה באיכות החיים ובתפקוד היום יומי; פגיעה ביכולת התנועה; עלייה בסיכון לתחלואה כגון יתר לחץ דם, השמנה וסוכרת מסוג 2; מחסור בשינה; פגיעה במעורבות החברתית והמשפחתית – ירידה בהשתתפות בפעילויות חברתיות ומשפחתיות עד לבידוד חברתי. כתוצאה מכך קיים צורך בקבלת עזרה לצורך ביצוע פעילויות בסיסיות בחיי היום יום.
עוד מוכיחים המחקרים כי ניתוחים להחלפת מפרק הירך ומפרק הברך תורמים לשיפור ניכר באיכות החיים ולשביעות רצון גבוהה לאחר הניתוח.
בכתבה זו נציג נתונים מתוך מאמרים מרכזיים, הכוללים סקירה נרחבת של מחקרים אשר בחנו את ההשפעה של ניתוח החלפת מפרק, על שיפור יכולת התפקוד ועל איכות החיים. הערכת מידת שביעות הרצון, בוצעה על סמך מספר שאלונים שונים שחוברו במהלך השנים, הכוללים מדדים רבים: פיזיים, נפשיים וחברתיים. שאלונים מסוג זה עוברים הערכת מחקרים סטטיסטית שלאחריה נקבע האם שאלון כזה או אחר נחשב מדויק וכדאי להשתמש בו. לגבי ניתוח החלפת מפרק הברך נעשה שימוש בשאלונים: OXFORD ,WOMAC , KSS, EUROQOL ,SF-12 SF-36 , ולגבי החלפת מפרק הירך, נבחרו השאלונים: SF36, WOMAC ,HHS .
ממחקר אשר פורסם במגזין רפואי בתחום האורתופדיה ""BMC Musculoskeletal Disorders, עולה כי שחיקת מפרק גורמת לכאבים עזים ולהגבלת התנועה, אולם הליך ניתוחי-שיקומי של החלפת המפרק, הן במבוגרים והן בצעירים מגיל 60 (כ-20% מכלל ניתוחי החלפת המפרק), משפר באופן ניכר את תפקוד המפרק ואת איכות החיים, הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית. במחקר השתתפו 250 אנשים אשר עברו ניתוח החלפת מפרק ירך או מפרק ברך.
המענה על שאלון SF-36 , מצא הבדל ניכר בין רמת שביעות רצונם של אנשים שעברו החלפת מפרק ירך לבין זו של אנשים עם שחיקת מפרקים חמורה, שעדיין לא עברו ניתוח.
תוצאות דומות נמצאו גם בהשוואה למענה על השאלונים אשר מדדו רמת שביעות רצון לאחר ניתוח להחלפת מפרק ירך (שאלונים Harris Hip Score ו- WOMAC ).
תפקוד המפרק והפחתה בתחלואה נלווית, היו המונחים לגביהם ציינו הנשאלים את רמת שביעות הרצון הגבוהה ביותר בשאלון SF-36.
בנוסף על כל השאלונים, החוקרים חיברו שאלון ייעודי למשתתפי מחקר זה, במסגרתו הם נשאלו בנוגע לאורח החיים שלהם ביום יום; היסטוריה רפואית; תדירות הופעת הכאב במפרקים ועוצמת הכאב; סיכוי לניתוח חוזר; דרגת שביעות רצון מהניתוח ומוכנות לעבור שוב את אותו הליך.
בסה"כ 240 מהנבדקים (96%) הביעו שביעות רצון מתוצאות הניתוח ו- 242 (96.8%) ציינו כי במקרה הצורך, לא יהססו לעבור הליך ניתוחי זה במפרק אחר.
אלה שעברו את הניתוח, דיווחו על יכולת פיזית ורמת שביעות רצון טובות יותר בהשוואה לאלה שלא טופלו באמצעות ניתוח.
תוצאות דומות עולות מסקירה של 31 מחקרים תצפיתיים והשוואתיים, אשר בדקו איכות חיים לאחר ניתוח החלפת מפרק. התוצאות פורסמו במגזין בתחום האורתופדיה – "Revista Brasileira De Ortopedia". גם המחקרים שנכללו בסקירה זו, מסתמכים על השאלונים שהוזכרו לעיל' וכוללים שאלות המתייחסות למדדים פיזיים, נפשיים וחברתיים. המדדים העיקריים אשר נבדקו כמבטאים שיפור הם: איכות החיים, הפחתה בכאב ועלייה בתפקוד. נתוני הסקירה מראים כי מידת שביעות הרצון של אלה שעברו ניתוח להחלפת המפרק, היתה דומה למידת איכות החיים של האוכלוסייה הכללית – אנשים אשר אינם סובלים ממחלות מפרק.
כמו כן לאחר הניתוח, חל שיפור במדדים כגון: בצקת; צליעה; יציבה – המתקשרת ליכולת ניידות; ירידה בכאב וכן דווח על איכות שינה טובה יותר .
המנותחים הצביעו על שיפור במדדים הללו כבר בשלב מוקדם לאחר הניתוח 4-6 שבועות ובחלק מהמחקרים אף מוקדם יותר.
ממצא מעניין שעלה מהמחקרים: אלה שנדרשו להמתין יותר מ- 9 חודשים לניתוח, הראו תוצאות פחות טובות ביחס לשביעות רצון וקישרו את ההמתנה הארוכה לכאב, קשיים בתפקוד ולירידה באיכות החיים.
מחקר נוסף שנערך בקנדה, בחן האם הסביבה החברתית של המטופל ומידת מעורבותו החברתית, לצד תנאים ביולוגיים-רפואיים, תשפיע גם היא על תהליך ההחלמה מניתוח החלפת מפרק. תוצאות המחקר פורסמו בדצמבר 2017 בעיתון הרפואי הנחשב "BMJ Open is a medical journal.".
המחקר עקב אחר 418 איש שגילם הממוצע 65, חלק עברו ניתוח החלפת מפרק ירך וחלק החלפת מפרק ברך. המשתתפים נשאלו שאלות לבחינת רמת מוגבלותם הפיזית ומעורבותם החברתית, שנה לפני הניתוח ושנה לאחר הניתוח.
תוצאות המחקר מראות כי החלפת מפרק תורמת לשיפור משמעותי בכאב ובאיכות חיים. המשתתפים דיווחו על שיפור בתפקוד הברך בפעילויות כגון הליכה, עלייה במדרגות, עמידה וסיבוב. נתונים אלה התגלו כבר 4 שבועות לאחר הניתוח, ובמעקב תקופתי שנערך כעבור 3 חודשים, 6, 12 ו- 18 חודשים ושנתיים.
כעבור 6 שבועות דווח על שיפור במצב הרוח בפרט והמצב הנפשי בכלל לעומת המצב לפני הניתוח.
נמצא מתאם בין המצב הנפשי-פיזי לחזרה לפעילות חברתית וכן בין ההפחתה בעצמת הכאב והעלייה ביכולת התפקוד הפיזי לבין החזרה להשתתפות בפעילויות חברתיות. כל אלה הינם מדדים להערכת איכות חיים. מסקנת המחקר היא כי סגנון אורח חיים הכולל מעורבות חברתית, משפר הן את המצב הפיזי והן את המצב הנפשי וכן מפחית את הצורך בשירותים רפואיים.
לסיכום, המחקרים מוכיחים כי ניתוח החלפת מפרק ירך או מפרק ברך, משפר באופן ניכר את עצמת הכאב עד להעלמת הכאב; את התפקוד היום יומי; יכולת התנועה; דפוסי השינה; המצב הנפשי; המשפחתי והחברתי. מחקרים אחרים הוכיחו גם שיפור במדדים רפואיים כגון הפחתה ברמות לחץ הדם, מדד הקשור בתחלואה לבבית והפחתה בכמות משככי הכאבים, אשר לחלקן יש תופעות לואי וסיבוכים רבים.
למרות השיפור בכל המדדים הללו, אנו לא עוצרים כאן וממשיכים לשקוד על שיפור תוצאות הניתוח באמצעות שימוש בטכנולוגיות רפואיות ושיטות טיפול חדשות, מתוך אידיאולוגיה שהדבר החשוב ביותר הוא לספק טיפול מותאם אישית לכל מטופל. לכן אנו משתמשים בטכנולוגיות ושיטות טיפול חדשניות: ישנם משתלים הנבנים לפי מידות ייחודיות לכל מטופל ונוצרים במדפסת תלת- מימד, ישנן שיטות ניתוחיות חדשות המפחיתות דימום וכאב ומובילות להחלמה מהירה יותר, כחלק מהליך השיקום המהיר (Rapid Recovery ).
השיקום המהיר, מאפשר למטופל יציאה מהירה מאישפוז, תוך המנעות מסיכונים הנלווים להמצאות בבית חולים וחזרה מהירה לשיגרת חיים עם איכות חיים גבוהה.