האם ניתוח בריאטרי להפחתת משקל מסייע במניעת סיבוכים?
השמנת יתר חולנית (Obesity Morbid), מוגדרת כעודף משקל קיצוני (BMI גבוה מ- 40 ) ותחלואה נלווית להשמנה (Obesity Comorbidities).
מאת: ד"ר ואדים בנקוביץ
מנהל יחידת השתלת מפרקים במרכז הרפואי סורוקה
ומייסד מרכז יונתן – המרכז הישראלי לבריאות המפרק והגב.
עם השנים התגלה כי מגוון מחלות כרוניות מתפתחות על רקע של השמנת יתר חולנית: יתר לחץ דם, שומנים בדם, טרשת העורקים, סוכרת מסוג 2, דום נשימה בשינה, אירועי לב, שבץ מוחי, סיכון מוגבר לסוגי סרטן מסוימים ובעיקר סרטן המעי הגס, דלקת פרקים ובעיות אורתופדיות כגון שחיקת סחוסים ובעיקר סחוסי מפרקי הברך או מפרקי הירך.
בעולם המודרני, שיעור הסובלים מהשמנת יתר עולה בהתמדה וגם דרגות ההשמנה חמורות יותר, כולל חולים המוגדרים כ- Super Morbid Obese – השמנת יתר קיצונית עם תחלואה נלווית ו- BMI גבוה מ- 50 והדרגה הגבוהה ביותר- Super Super Obese – השמנה חולנית עם BMI גבוה מ- 60. בארה"ב לדוגמה, על פי נתוני הדוח הלאומי, כ- 78.6 מיליון מבוגרים סובלים מהשמנת יתר, מתוכם כ- 6.4% סובלים מהשמנת יתר חולנית עם BMI גבוה מ- 40.
השמנת יתר חולנית עלולה להעלות את הסיכון לסיבוכים לאחר ניתוח
כאמור אחת מהמחלות הנלוות להשמנה קיצונית היא שחיקת סחוסי המפרקים ברגליים הפוגעת בתפקוד וגורמת לכאבים. זוהי הסיבה לכך שחולים רבים הסובלים מהשמנת יתר חולנית, נזקקים לניתוח החלפת מפרק ירך או החלפת מפרק ברך. ואולם למשקל הקיצוני עלולות להיות השלכות על הניתוח האורתופדי מאחר שההשמנה מפחיתה את תפקוד המערכת החיסונית ומנגנון ריפוי הפצעים הטבעי של הגוף. כתוצאה מכך אנשים הסובלים מהשמנת יתר חולנית חשופים יותר להתפתחות זיהומים וסיבוכים אחרים לאחר כל הליך ניתוחי, כולל גם בניתוחים אורתופדיים. על כן לפני ביצוע ניתוח החלפת מפרק, קיימת המלצה להפחית במשקל עד שהמטופל יגיע ל- BMI נמוך מ- 40, דרגה הנחשבת כאמור להשמנת יתר חולנית.
לבדיקת תור מהיר : 073-3746722
מחקרים מוכיחים: ניתוח בריאטרי מקדים משפר את תוצאות הניתוח להחלפת מפרק
מניתוח של נתוני מחקרים בארה"ב שפורסם בדצמבר 2017 ב- Journal of Arthroplasy
עולים ממצאים חשובים באשר להשפעה של השמנת יתר על שחיקת סחוסים ועל הפוטנציאל לסיבוכים ניתוחיים ופוסט ניתוחיים. עיקרי הממצאים:
חולים עם BMI גבוה מ- 32 , נמצאים בסיכון גבוה פי 2-3 להזדקק להחלפת מפרק ירך בהשוואה לאנשים עם BMI נמוך מ- 21.9
הסיכוי להזדקק להחלפת מפרק ברך מלא גדול פי 10.51 בקרב נשים עם BMI גבוה מ-30 בהשוואה לנשים עם BMI קטן מ- 22.5.
סיבוכים הקשורים בהחלמת הפצע הניתוחי וזיהומים באזור הניתוח, שכיחים יותר בקרב הסובלים מהשמנה חולנית שעוברים ניתוח החלפת מפרק, זאת בהשוואה לחולים שאינם שמנים: השכיחות להתפתחות פצע זיהומי עמוק גבוהה פי 3-9 בקרב הסובלים מהשמנת יתר.
אצל אלה המוגדרים super-obese עם BMI גבוה מ- 50, מדווחת שכיחות גבוהה יותר באופן משמעותי לאשפוז ארוך ולסיבוכים במהלך 90 יום לאחר הניתוח אפילו בהשוואה לסובלים מהשמנת יתר חולנית עםBMI קטן מ- 50 . בקבוצה זו הסיכון לזיהום גבוה פי 18.3 בהשוואה לחולים עם BMI נמוך מ-50.
לאחר ניתוח החלפת מפרק ירך מלא או מפרק ברך מלא, דרגת השיפור בתפקוד היתה דומה בקרב הסובלים מהשמנת יתר בהשוואה לאלה שאינם סובלים מהשמנה, עם זאת רמת השיפור בתפקוד הפיזי הכולל, היתה נמוכה יותר בקרב הסובלים מהשמנה.
באשר להפחתה הרצויה במשקל לפני ניתוח החלפת מפרק, התייחסו החוקרים לכך שניתוחים בריאטריים הוכחו כשיטה היעילה ביותר להשגת הפחתה ניכרת במשקל באנשים הסובלים מהשמנת יתר חולנית וכי ברב המקרים עיקר ההפחתה במשקל מתרחשת בשנתיים הראשונות שלאחר הניתוח הבריאטרי.
על סמך נתונים אלה, החליטו החוקרים לבצע מחקר שמטרתו לבדוק האם השמנת יתר חולנית משפיעה על הסיכון לסיבוכים או להזדקקות לניתוח חוזר, לאחר החלפת מפרק ירך מלא או מפרק ברך מלא והאם ניתוח בריאטרי מקדים לניתוח החלפת מפרק במטרה להוריד במשקל, מפחית שיעור ניתוחי החלפת מפרק חוזרים בהשוואה לאנשים הסובלים מהשמנת יתר חולנית שעברו ניתוח החלפת מפרק ללא ניתוח בריאטרי. כמו כן, האם במהלך האשפוז ובמהלך תקופה של 90 יום לאחר הניתוח, שעור הסיבוכים אצל מי שעבר ניתוח בריאטרי מקדים יהיה נמוך יותר בהשוואה לקבוצת סובלים מהשמנה חולנית שלא עברו ניתוח בריאטרי.
במעקב המקיף נכללו חולים הסובלים מהשמנת יתר חולנית ואשר נזקקו בין השנים 1997 ועד ל- 2011 לניתוח החלפת מפרק ירך או החלפת מפרק ברך, שפרטיהם הופיעו במאגר המידע של מערכת התכנון והמחקר ההשוואתי של ניו יורק (SPARCS) . סה"כ נרשמו פרטים של 308,068 חולים שעברו השתלת מפרק ברך מלא ו- 207,890 שעברו השתלת מפרק ירך מלא במהלך תקופה זו של 14 שנים. כמו כן נבדק בין חולים אלה, מי עבר גם ניתוח בריאטרי מקדים לפני ניתוח החלפת מפרק ומי סווג כסובל מהשמנת יתר חולנית עם BMI 40 שנקבע כרף התחתון המעניק זכאות לניתוח בריאטרי.
מבין כל אוכלוסיית המחקר זוהו:
2,940 חולים עם השמנת יתר חולנית שעברו ניתוח בריאטרי לפני השתלת מפרק ברך מלא,
10,433 חולים עם השמנת יתר חולנית שעברו השתלת מפרק ברך מלא ללא ניתוח בריאטרי,
863 חולים שעברו ניתוח בריאטרי לפני השתלת מפרק ירך מלא ו- 3,088 אנשים הסובלים מהשמנת יתר חולנית שלא עברו ניתוח בריאטרי מקדים להחלפת מפרק ירך מלא.
מתוך מאגר זה לבסוף נבחרו למחקר ההשוואתי ארבע קבוצות של חולים:
1. 2,636 אנשים שעברו ניתוח בריאטרי לפני החלפת מפרק ברך מלא.
2. 2,636 חולים הסובלים מהשמנת יתר חולנית שעברו החלפת מפרק ברך, ללא ניתוח בריאטרי מקדים.
3. 792 חולים שעברו ניתוח בריאטרי לפני ניתוח החלפת מפרק ירך מלא.
4. 792 חולים הסובלים מהשמנת יתר חולנית שלא עברו ניתוח בריאטרי לפני החלפת מפרק ירך מלא.
מתוצאות המחקר עולים הנתונים הבאים:
1. מלבד ההפחתה במשקל, נמצא כי הניתוח הבריאטרי הפחית את נטל המחלות הנלוות להשמנה:
בקבוצת מנותחי ברך, מממוצע 1.9 ± 1.24 בזמן הניתוח הבריאטרי ל- 1.72 ± 1.22
בזמן ניתוח החלפת מפרק ברך.
בקבוצת מנותחי ירך: מממוצע 1.64 ± 1.16 בזמן הניתוח הבריאטרי ל- 1.42 ± 1.17
בזמן ניתוח החלפת מפרק ירך.
2. הסיכוי להזדקק לניתוח השתלת מפרק חוזר, אינו שונה באופן מובהק בין קבוצות החולים שעברו ניתוח בריאטרי לפני ניתוח החלפת מפרק לבין אלה שעברו החלפת מפרק כאשר הם עדיין סובלים מהשמנת יתר חולנית. ( 4.1% לאחר ניתוח החלפת מפרק ברך למי שעבר ניתוח בריאטרי מקדים בהשוואה ל- 4.5% למי שלא עבר ניתוח בריאטרי, 4.8% לאחר ניתוח החלפת מפרק ירך למי שעבר ניתוח בריאטרי מקדים בהשוואה ל- 5.2% לאחר החלפת מפרק ירך ללא ניתוח בריאטרי מקדים.
עם זאת כן נמצא שבמקרים בהם היה צורך בניתוח השתלת מפרק חוזר אצל מי שעבר ניתוח בריאטרי מקדים, הצורך בניתוח חוזר היה כעבור פרק זמן ארוך יותר.
3. הסיכון לסיבוכים במהלך האשפוז כדוגמת: אירוע מוחי, זיהום, דלקת בדרכי השתן וחסימת מעיים, היה קטן יותר באופן משמעותי בקרב מנותחים שעברו החלפת מפרק ברך או מפרק ירך לאחר ניתוח בריאטרי, בהשוואה לאלה שעברו את הניתוח כשהם סובלים מהשמנת יתר חולנית.
תדירות הסיבוכים במהלך האשפוז: 2.7% בקבוצת מנותחי ברך לאחר ניתוח
בריאטרי לעומת 3.9% במנותחי ברך שלא עברו ניתוח בריאטרי. בין מנותחי ירך, 1.5%
בקבוצת חולים שעברו ניתוח בריאטרי בהשוואה ל– 5.3% במנותחים שעברו החלפת מפרק
ירך עם השמנת יתר חולנית.
4. הסיכון לסיבוכים במהלך 90 יום לאחר ניתוח, היה נמוך יותר בקבוצת מנותחי החלפת מפרק ברך לאחר ניתוח בריאטרי ואולם לא נמצא הבדל בין קבוצות החולים שעברו החלפת מפרק ירך.
לסיכום, בשנים האחרונות האוכלוסייה הולכת ומתבגרת ומעלה במשקל, בגלל העלייה בתוחלת החיים ומגפת ההשמנה. שתי הסיבות הללו קשורות בעלייה בשיעור האנשים הזקוקים להחלפת מפרקים ברגליים. מאחר שהשמנת יתר, בעיקר השמנת יתר חולנית, הוכחה במחקרים כגורם סיכון לסיבוכים ניתוחיים כדוגמת זיהום בפצע הניתוחי, יש חשיבות להפחית במשקל לפני ניתוחים מתוכננים כדוגמת ניתוחי השתלת מפרך ירך או השתלת מפרק ברך. חלק מהמטופלים מצליחים להפחית ממשקלם בעזרת דיאטה ועבור אחרים, בעיקר בעלי משקל קיצוני המלווה בתחלואה, ניתוח בריאטרי מהווה אופציה יעילה כדי להשיג הפחתה משמעותית במשקל. יתרה מכך, מחקרים הוכיחו כי ניתוח זה מוביל לריפוי ממחלות כרוניות הקשורות בהשמנה כדוגמת סוכרת מסוג 2 וקשור לעלייה בתוחלת החיים. תוצאות מחקר חדש זה מחזקות גם את הממצאים לפיהם הפחתה במשקל לאחר ניתוח בריאטרי תורמת לכך שניתוח החלפת מפרק ירך או מפרק ברך המבוצע בפרק זמן של כשנתיים לאחר הניתוח הבריאטרי, כרוך בפחות סיבוכים ניתוחיים במהלך האשפוז ובתקופה של שלושה חודשים לאחריו.
לבדיקת תור מהיר : 072-394-4940